הר הביטוח – הושק מנוע אינטרנטי חדש שיפתור את בעיית הפוליסות הנשכחות

מהו הר הביטוח

משרד האוצר ברשות השר משה כחלון והממונע על שוק ההון, דורית סלינגר, ישיק בתחילת 2017 את הר הביטוח – מנוע חיפוש אינטרנטי שיסייע באיתור פוליסות אבודות ובנוסף יאפשר למבוטחים להשוות בין מוצרים. סלינגר הסבירה על החזון הדיגיטלי של המשרד עבור גופים מוסדיים וחברות ביטוח. מנוע 'הר הביטוח' יכיל כ-30 מיליון מוצרי ביטוח שברשות הציבור בתחומי פוליסות רכב, פוליסות דירה, פוליסות בריאות ופוליסות חיים. התוכנית 'כלכלסיט' חשפה את המהלך המתוכנן.

התיעוד על הוצאות הציבור על מוצרי ביטוח חיים בשנת 2015 עומד על כ-35 מיליארד ש"ח, התיעוד לגבי מוצרי ביטוח כללי עומד על כ-18 מיליארד ש"ח והתיעוד על מוצרי הבריאות עומד על כ-10 מיליאקד ש"ח.

מטרות ממשק הר הביטוח

 האתר 'הר הביטוח' יאפשר למבוטח לגשת למידע על מוצרי ביטוח שרכש ויסייע גם בהשוואה בין מוצרי הביטוח השונים. החזון של משרד האוצר הוא שהממשק, 'הר הביטוח', יאפשר תחרות מוגברת בתנאי פוליסות ביטוח ובכך יפחית את מחירם.

מטרה נוספת של  'הר הביטוח' היא למנוע מצב של ביטוח כפול, כלומר מצב בו מבוטח רוכש שתי פוליסות שמקנות אותו כיסוי לאירוע מסוים שעלול לקרות. מדובר בעשרות אלפי לקוחות שמשלמים ביטוח כפול של דירה או חיים עקב חוסר מודעות לאפשרות לבטל ביטוח שנרכש בעבור משכנתא שכבר נפרעה. לא ניתן לקבל פיצוי כפול ולכן מגיעות תלונות בנושא כאשר יש צורך במימוש הפוליסות. כ10% מהתלונות לאגף שוק ההון בנוגע לביטוחי דירה ולביטוחי חיים עבור משכנתא הן בנושאי ביטוח כפול.

תכונה נוספת שמתאפשרת באתר היא ידיעת מועד סיום הביטוח במטרה לעזור למנוע מצב בו המבוטח לא מודע לכך שפוליסה מסוימת שלו כבר לא תקפה.

חזונה של הממונה על שוק ההון בנוגע לממשק החדש – הר הביטוח

סלינגר הוסיפה שאתר 'הר הביטוח' הוא חידוש נפלא שנוצר למען הציבור ויאפשר לו לרכוש מידע בנוגע למוצרים ביטוחיים שרכש בעבר או קיימים בהווה, בקלות וביעילות. עוד הבטיחה ששוק הביטוח ימשיך להשתכלל דיגיטלית בכדי לאפשר הגינות בין הצרכן לחברות הביטוח ולשפר את התחרות בשוק.

חזונה של סלינגר בנוגע לגופים מוסדיים וחברות הביטוח דומה מאוד למהלך שיזמה המפקחת על הבנקים, חדוה בר בנוגע להגברת השימוש בממשק דיגיטלי ישיר בקרב לקוחות הבנקים. חזונה לגבי 'הר הביטוח' הוא נרחב- הגברת השימוש בממשק דיגיטלי בקרב הלקוחות באופן כללי שתאפשר הנגשת מידע, קיצור תהליכים בירוקרטיים וצמצום עלויות ניהול. בנוסף, שימוש במערכות מידע מתקדמות בקרב הגופים המוסדיים. ורובד שלישי הוא תהליכים שאגף שוק ההוק יידרש לבצע בתוך תחומו בכדי לאפשר פיקוח הולם על 'הר הביטוח' עצמו ועל השימוש במידע הנאסף על הלקוחות, שנאסף במטרה לייעל את ההצעות הביטוחיות המוגשות להם.

גופים מוסדיים יקבלו תנאים מקלים בנוגע לדרישות השוק מהם, אם יציגו תכנית אסטרטגית המתכוננת למעבר לעידן דיגיטלי ומתייעלת על ידי שיפורים טכנולוגיים. מדובר בצעד חשוב כיוון שחברות הביטוח נדרשות כיום לעמוד ביחסי הלימות הון מחמירים מבעבר עקב יישום הדרגתי של תקנות סולבנסי 2 שמטרתן לוודא שחברות הביטוח מחזיקות ברשותן מספיק הון עצמי שיוכל לסייע לאור הסיכונים שנוצרים על ידי המבוטחים כגון עלייה בתוחלת החיים, תשלומי תביעות, שינויים בשווקים הפיננסיים וכו'. דוחות רבעון 2 שפורסמו על ידי חברות הביטוח הראו מצג בו לא כל החברות עומדות בדרישות המחמירות וחלקן אף בגירעון משמעותי.

יתר על כן, אגף שוק ההון מנסה לעודד כניסת גופים חדשים לשווקי הביטוח והחיסכון, לכן ישקול מתן הקלות רגולטוריות לגופים שמתמקדים בשיווק תוכנם בצורה דיגיטלית ונגישה, גישה המזכירה את גישת המפקחת על הבנקים בנוגע לבנקים שיתנהלו בצורה דיגיטלית ויקבלו הקלות מסוימות כמו לדוגמא בהון העצמי שנדרש מהם. כניסת 'שחקנים' חדשים שמביאים איתם קדמה בנוגע למדיה ולטכנולוגיה נגישה בתחומי הביטוח והחיסכון עשויים לסייע בהוזלת עלויות של מוצרי ביטוח, ולא פחות חשוב מכך, בהגברת השקיפות אל מול הלקוח. כך מקווים באגף שוק ההון.

לפרטים נוספים: http://harhabituach.co.il